תוכן

ו) הנה ענין החשמ"ל, דע כי ב' מקיפים הם על ראש ז"א, והם ל"ם דצלם, והם ז' במספר קטן, והם סוד ז' מקיפין, כאשר הז"א מקבל מז' מקיפים אלו, אז נמשך לו חיות גדול. ועליו נאמר בו יחיה האדם הוא ז"א, שם מ"ה גי' אדם. והענין, כי ז' מקיפים הנ"ל, הם ב' אותיות מ"ל, ר"ל דיבור, כמארז"ל, פעמים חשות פעמים ממללות, כי בקבלת ז"א הארת ז' מקיפין הנ"ל, שהם מ"ל מצלם, אז הוא ממלל ומדבר, ויוצא הבל מקיף מפיו. וז"ס כי לא על הלחם יחיה האדם שהוא ז"א שם מ"ה כמנין אדם, כי על כל מוצא פי ה', ובאותן מקיפין יחיה האדם שהוא ז"א ובו תלוי חיותו. וז"ס הבל הבלים הנזכר בקהלת, כי כל חיות תלוי בהבל זה הנמשך מן המקיפין, ולהיותן ז' שהם ל"ם דצלם, נגדם ז' הבלים בקהלת.