תוכן

ו) והנה האורים ותומים, אמרו בזהר, כי האורים חשן, והתומים אפוד. מורה על מה שאמרנו, כי האורים הם האורות המתגלים שם על לבו כנזכר, ומאירים דבריהם. תומים הם נגד נוקבא, כענין ויחדיו יהיו תמים על ראשו. וידוע שיש ב' נוקבין לאה ורחל, הנה השני כתפות שהיו באפוד, היו נגד לאה, לפי שהיא עלמא דאתכסיא, אינה מתגלה ממנו, רק ב' הקוין שלה לבדו. וכן בלאה ורחל ד' אלפין עולה תם, ולכן יעקב המזדווג עמהם, נקרא איש תם, בעלה דתם, או לאה או רחל, וזהו התומים כנגדו. והנה חושן בגימ' שדי, ואחורים דאהי"ה דם, שהכל שנ"ח, וזהו חשן. כי הנה הלב, שם סיום עטרת היסוד דאמא, ולכן הוא אחור דאהי"ה, ושם במקום לב יש יסוד דז"א, הוא יסוד הראשון. שהוא לזווג לאה, כנודע שיש בז"א בחינת ב' יסודות, א' כשהוא בחינת ו"ק, ויסוד עולה למעלה בשליש הראשון ונעשה ת"ת. ובחינת יסוד זה, הוא לזווג לאה. ועוד אחר הגדלה, יש לו יסוד למטה במקומו, לזווג רחל. וא"כ כנגד הלב יש בו בחינת יסוד, ולעולם ביסוד הוא שם שדי, ולכן במקום הזה נגד הלב, הם השדים. הרי שיש במקום הלב הארת שם שד"י מיסוד שבו, והארת אחור משם אהיה העולה דם, גי' נחש כמנין חשן.