תוכן

ו) ובענין השבת נבאר, כי יש ספק בדבר, אם בשבת נכנסים אותן של אבא, או לאו, ויש סברות לכאן ולכאן. וזהו שאבל נוהג דברים שבצנעה בשבת, כי מוחין דאבא תמיד מכוסין ומוצנעים תוך מוחין דאמא, וכיון שאינם בשבת א"כ ראוי לנהוג דברים שבצנעה. אך דברים שבפרהסיא אינם חסרים. ומורי זללה"ה נהג באבלו, שלא לישב בשבת בבהכ"נ במקום אבילות, שהם דברים בפרהסיא. אבל לא היה יוצא להקביל שבת בערב שבת, כי עדיין אינו שבת, אפילו אם יהיה בפרהסיא אין חשש לשיהיה מותר. גם בענין עסק התורה בדיני האבילות בדרך סוד, היה מגמגם ופקפק בדבר, להיותם משמחי לב, והיה מתחיל ע"י סירוב, שהיו מסרבין בו, ואחר כן היה פוסק באמצע הדרוש.