תוכן

ו) ולהבין לשון הזהר אומרו, שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח, ובזה תבין איך ברמ"ח איברים נכללת עמו, ובשס"ה אינה נכללת עמו, ויש לה שס"ה גידים אחרים זולתו. והענין הוא: כי הלא הגידין אשר בהם בחי' הדם, מתפשט לחיות הגוף כנודע, הנה הם רמוזים בשם י"ה במילואו, שמי עם י"ה שס"ה. והענין, כי חיות האדם נמשך מאו"א, הנקרא י"ה, והוא באופן זה: כי י' דשם י"ה במילואו גימ' ך' וה' של שם י"ה, שהוא סוד אמא, אשר בה סוד הציורים, סוד וייצר ה' את כו', כי הוא סוד נקודת צירי כנודע. ולכן ה' של שם י"ה אשר רומז בה, נצטיירה בסוד ב' ציורים, כי צורת ה' הוא ד"ו, או ד"י, ושניהם גי' כ"ד, ועם יו"ד שהוא ך', הרי הכל בגימ' ד"ם, כי הדם הוא נמשך מאו"א להגידים, כי כל חיות נמשך מאו"א, ולכן השס"ה גידין הם למעלה בשם י"ה, שהוא גימ' ט"ו, ועם ב' אותיות י"ז כמנין גיד, הרי הגיד והדם שבתוכו, נמשך מאו"א.