תוכן

ו) והענין הוא, כי אעפ"י שאמרנו שביו"ט שוין זו"ן, עכ"ז, בחג הפסח, אע"פ שעולין זו"ן ביחד, אין שורש האורות בוקעין משני הצדדין מנצח והוד, אמנם ב' האורות מתחברים, ובוקעים קו הנצח כנ"ל, והחסד שהוא בימין, ויוצאין משם לחוץ, ואז ז"א לוקח אורותיו אשר מיסוד דאבא, לעצמו, על ידו. ונוקבא, לוקחת אורותיה אשר מיסוד דאימא, לעצמה, שלא ע"י ז"א. ובר"ה, אז ב' הארות בוקעות בקו שמאל, שהוא גבורה. ומשם יוצאות לחוץ, ואז ז"א לוקח לעצמו בידו, אורות דאבא, משם דרך קו שמאל. ונוקבא לוקחת לעצמה ע"י, אורות דאימא, דרך קו שמאל. אמנם להיות כי עתה יוצאים האורות כולם דרך קו שמאל, לכן הוא יום דין, והנקבה שולטת ביום זה, יותר מן הזכר. ובחג הסוכות, שני האורות בוקעים ויוצאים דרך קו האמצעי, ומשם לוקח ז"א האורות של אבא לעצמו, ונוקבא לוקחת האורות אימא לעצמה, שלא ע"י ז"א.