תוכן

ו) ועתה נבאר, ענין כוננות ותיקון זה הכלי דיסוד דנוקבא, מה עניינו. הנה מקום עלית הנשמות בכל לילה, היא ביסוד המלכות, נוקבא עליונה, שהוא בית הרחם שלה. והמקום ההוא נקרא יד, אשר ז"ס, בידך אפקיד רוחי, שאנו אומרים בכל לילה על מטתינו. והטעם היותו נקרא יד, הוא זה, כי הנה ה"ג הם, שה"ס ה' אותיות מנצפ"ך, וה' אותיות אלקים, ושרשם הם למעלה, בה' מקומות, כנזכר באד"ר, והם: בחוטמא, ובפומא, ובדרועין, ובידין ובאצבען. ובכל מקום מה' מקומות הנזכרים, נכללין שם כל הה' גבורות, אלא שהגובר שם בכל מקום מהם, אינו רק גבורה א' מהם בלבד, והיא הניכרת והנגלית שם, ובה כללות כל הה"ג. כי בחוטמא ניכר ונגלה גבורה א' מהם בלבד, ובה כללות כולם, ועד"ז הוא בפומא כו'. ואמנם בסוף הה' מקומות, במקום החמישי האחרון שבהם, שם נגלו ונכרו כל הה"ג כולם. ולכן כנגדם היו ה' אצבעות היד, כל אצבע נפרד מחבירו, כי שם נתגלו כל גבורה וגבורה היטב, משא"כ בשאר הה' מקומות, כי אין שם בגילוי רק חוטם א', או פה אחד, וכיוצא.