תוכן

ו) כבר ידעת, כי הה' חסדים שבדעת ז"א, המתפשטים מחסד שבו עד הוד שבו, מתקבץ כללות חמישתן ביסוד, ומשם חוזרים ועולים בסוד אור החוזר. והנה משני החסדים של נ"ה, בעלייתן בונין ח"ב של הנוקבא דזעיר, העומדת אחוריהם ממש, וכל חסד משניהם מתחלק לג' פרקים, ונמצא משני פרקים העליונים דנ"ה דז"א נעשים ח"ב דנוקביה, וז"ש כי תשא, ותעלה את תרין פירקין עילאין הנקרא ראש של נ"ה, הנקראים בני ישראל שהוא ז"א, לעשות מהם שני פקודים, שהם ח"ב של המלכות הנקרא חשבון ומספר, כנודע, בסוד (שיר השירים ז' זי) עיניך ברכות בחשבון, שהם ח"ב של מלכות, שהם עיניה, אז ונתנו וכו'. פירוש, כי נודע אצלינו כי ב' חסדים הנז' של נ"ה, הם סוד עץ הדעת טוב ורע, להיותם אורות מגולים. חוץ ממסך יסוד אימא, והחסדים עצמן הם טובים, לסיבת היותם תוך היסוד דז"א הנקרא טוב, אך בצאתם להאיר אל המלכות, יכולין לאחוז הקליפה הנקרא רע. וסובבים המלכות לשלוט ולינק מהם. ואין זה, אלא כשעדיין לא נכנסו גם המוחין של אבא תוך הז"א, וז"ש ונתנו איש כופר נפשו וכו', כי כל אחד משני חסדים אלו הזכרים הנקראים איש, אותו האור שנותנין אל המלכות הנקראת נפש שלהם כנודע, יתנוהו לה' שהיא יסוד דאבא המתפשט תוך ז"א.