תוכן

ו) דע, כי בפסוק זה, יש שמונה תיבות רצופים מסיימים במ"ם. והם כנגד שמונה שרצים, שרומזים בקליפה. וכנגדם בקדושה, יש שמונה תיבות רצופים מסיימים במ"ם. והם בענין הקרבן: תמימי"ם, ומנחת"ם, ונסכיה"ם, לפרי"ם, לאילי"ם, ולכבשי"ם, כמספר"ם, כמשפט"ם, בקרבן יום ז'. והם כנגד ח' מלכים שמלכו בארץ אדום, שהם שורש הקדושה כנודע. והטעם שנרמז ענין הקליפה באות מ', במנחת יעקב לעשו, לומר ממין, מומי"ן. לפי שהטיל בהם יעקב מומין, כדי שיפסלו לע"ז, כמ"ש רז"ל. וכדי שלא תאמר ח"ו בענין אלו הח' ממין אחרים הרמוזים בקדושה, מומין, לזה הקדים בפסוק שלפניו, ואמר תמימים, ופסק וסיים הפסוק.ואח"כ בפסוק שני, התחיל ומנחתם ונסכיהם וכו'. ובזה יובן, למה אותם הממין שבאו רמוזים במנחת יעקב לעשו באו כולם בפסוק אחד, ואלו שבקרבן בשני פסוקים.