תוכן

ו) וזו הבינה נתפשטה מן הבטן ולמטה, ונקראת מ"י. ושם יש קבלת הולד בבטן וברחם, וז"ס (איוב ל"ח כ"ט) מבטן מי יצא הקרח, שהעיבור שנתעברה בינה, כשעלו הכלים תלת גו תלת ונתעברה מהם, נתעכבו שם עד שנבררו, ונתקן מציאות ז"א. וזהו מבטן הבינה הנקראת מ"י, יצא הקרח שהוא ז"א, אמנם מן הבטן ולמעלה לא יש קבלת ולד, והיא תבונה עליונה. ומחיצוניות של זאת התבונה נתפשטה תבונה תחתונה, הנכנסת תוך ז"א רביעאה על בנין, וכשרוצה בינה להזדווג עם אבא, עולה זאת התבונה ומתחברת עם העליונה כאחד, ואלו הם שני תבונות, אז מתחבר אבא עם זו הבינה התחתונה כמער איש כנז'. והזווג הוא אחוריים של ע"ב, עם אחוריים של אהי"ה דיודי"ן, העולה קדמ"ת. וטעם שנאמר קדמ"ת, שחזר לאותיות לעשות פשוט כפול משולש מרובע.