תוכן

ו) וז"ש בגמרא סוף אדם למות וסוף הבהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים. וי"ל דפליג מדידיה אדידיה, שתחילה לא הזכיר המיתה רק באדם. ופירוש הענין הוא, כשמשתלם האדם בזה העולם, ותיקן כל מה שהיה לו לתקן, מה נשאר לו, המיתה, ובה משתלם לגמרי ואינו חוזר עוד. ומ"ש סוף הבהמה לשחיטה, ירצה, שאם תאמר מאחר שהבהמה נשחטה נתקנה בזאת לגמרי, אין הדבר כן, אלא תחזור ותתגלגל באדם, ותשתלם ותמות. א"כ, סוף האדם למות, והכל למיתה הם עומדים. לזה ע"ה אסור לאכול בשר, לפי שע"ה נחשב כבהמה, וכשתתגלגל איזה נשמה בבהמה, זה הגלגול עלה והשלים כל מה שהיה לה לתקן בסוד בהמה, ולמה תשוב עוד בגלגול בהמה גרועה מן הראשונה, שזה מצווה ועושה וזו אינה מצווה.