תוכן

ו) שם פ"ב דף ט"ז ע"ב, וז"ל, ת"ר, עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה כו'. אלא כך אומרים לו על עבדו ושפחתו, המקום ימלא לך חסרונך כו'. וצריך לדעת, למה תקנו לומר ימלא, ולא ישלים. גם למה אמרו המקום, ולא הקב"ה. והענין הוא, כי מקום הם ב' מלויים של הוי"ה דיודי"ן ע"ב, ושל אהי"ה דיודי"ן, הוא קס"א. זה מ"ו, וזה ק"מ, ושניהם מקום. והכונה היא, להמשיך לו ב' מלויים הנז', שהם בגימטריא מקו"ם, למלא לו חסרונו. כשם שאלו הם מלויים אל השמות ההם. וממשיכים ה' חסדים מזווג או"א עם המלויים הנז', כדי למלאת החסרון ההוא, בסוד יהו"ה הנעלם, שהוא יו"י, והם נקודת מקום, ועם נקוד פתח שבאות ה' של המקום, הם ל"ב נתיבות, הנמשכים מחכמה לבינה. וגם הוא וה', הוא ובית דינו, יסכימו למלאת חסרונו. וכתב אבא מארי זלה"ה, שהוא להר"י ארזין ז"ל. ונלע"ד שרובו אינו ממורי זלה"ה. אמר שמואל, נלע"ד לומר, שאולי כיוונו חז"ל להוי"ה במלוי מקו"ם כזה: והיא, י' פעמים עשרה הם ק'. ה' פעמים חמש, הם כ"ה. ו' פעמים שש, הם ל"ו. ה' פעמים חמש, הם כ"ה. סך הכל קפ"ו, שהם בגימטריא מקו"ם. ועליה אנו אומרים ברוך המקום.