תוכן

ו) והנה אותה הטיפה, אתבקעא לארבע סטרין, בסוד ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, והוא בסוד ארבע אותיות שם אדנ"י, מהם יוצאים ארבע מחנות שכינה. והנה שתי אותיות מהם הם חסדים, והם אותיות א"י, בסוד י"א סמני הקטורת, בסוד העשר אורות, והאור המקיף לכולם. והאות האחת מהם היא ממוזגת והיא אות נ'. והאות האחרת, היא דין גמור, והיא אות ד', דלה ועניה. וזמ"ש, תרין סלקין מנייהו, וסימניך א"י הבל אחיך. ולהיותם רחמים פשוטים. לא יכלין לאתערבא עם אחרנין. וזה מ"ש, תרין סלקין מנייהו, והם: רוח מזרח, ורוח דרום, שהם חסדים. וחד מאיך, הוא רוח המערב, והוא בחינת המלכות של המלכות. וח"ו היא בסוד רגליה יורדות מות, ועל כן מאיך ח"ו בתוך הקליפות וחד רביע ברביעא, הוא בסוד רוח הצפון, בסוד וצפונך תמלא בטנם, בסוד היסוד, דטוביה בגויה גניז, ורומז אל מדת היסוד של המלכות עצמה. וזמ"ש, וחד רביע, ס"א נביע נביעא, דימא רבא. א"ר אבא, עבדת קמיה דר"ש קדש חול, כי תדרשנו הדרשה הזאת על זה האופן, וח"ו אמרת וחד מאיך לתוך הקליפות, ועבדת קמיה דר"ש קדש חול, ועל כן הענישו רשב"י ע"ה, והיינו מאי דקאמר אמר ליה ר"ש, עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמא, וכך הוה.