תוכן

ו) הכונה: כי ר' יהודה ע"ה, בהיותו מחשב בענין עשרה הרוגי מלוכה, היה סובר, דכיון שהוצרכו השבטים להתגלגל בהם, אעפ"י שעשו תשובה, אם כן נראה שמי שמתחייב מיתות ב"ד, כגון השבטים, שעברו על וגונב איש ומכרו, אין מועיל לו תשובה, וצריך להתגלגל בהכרח לתקן מה שעוות, ולמות, כדמיון המיתה שהיו חייבים, שהרי וגונב איש ומכרו, ממחויבי מיתות ב"ד הוא, והיה מסופק, אם גם בכריתות כן והצדיק שעבר עת זקנותו ושב בתשובה ומת, לא תועיל לו צדקתו ותשובתו, להיות מיתתו כפרתו, ויצטרך לבא בגלגול. וזמ"ש, מיתה מכפרת עליהו, או לא. ואעפ"י ששנינו, עבר על כריתות ומיתות ב"ד, תשובה וי"ה תולין, ויסורין ממרקין. מכל מקום, כיון שלא היו לו יסורין, מיבעיא ליה אם מיתה ותשובה מכפרין, ולא יצטרכו לגלגול, או לא.