תוכן

ו) והנה האור הפנימי, להיותו מצומצם בדוחק בתוך הכלי ומתדבק בו היטב, לכן הוא נכנס בכח, ובוקע ועובר ונכנס עד חצי עוביו של כותל הכלי מצד פנימיותו, ועי"כ מזדכך הכלי, ונעשה זך. אבל האור המקיף, להיותו רחוק ובלתי דבק עם הכלי, ובפרט שאינו מצומצם בתוכו בחוזק, לכן אינו בוקע חצי עוביו מצד חצוניותו לעבור בתוכו להאיר בו ולזככו, ולכן כדי לתקן הענין הזה, הוצרך להיות חצוניות הכלי יותר מעולה, ויותר זך, וגם שיהיה האור המאיר בו מבחוץ הנקרא אור מקיף, גדול וזך ומעולה יותר מן האור הפנימי, ועי"כ יקבל חיצוניות הכלי הארה גדולה, אעפ"י שאיננו דבוק בחוזק עם האור המקיף כבחי' הארה שמאיר אור הפנימי בחצי עוביו של כותל מצד פנימיות בהיותם דבוקים יחד, ועי"כ ישתוו פנימיות הכלי שהוא יותר גרוע, עם אור הפנימי הגרוע, ויאיר בו היטב מאד, להיותם דבוקים, אעפ"י שהם גרועים. וכן חיצוניות הכלי, שהוא יותר מעולה, בהיות מאיר בו האור המקיף המעולה, יאיר בו היטב מאד, עם היותם רחוקים זמ"ז.