תוכן

ו) והנה אח"כ עלה ברצונו הפשוט, ונשתלשל ממנו אצילות אחד, המאור הגדול מכל המאורות, הנקרא אדם קדמון לכל קדומים, כמו שיתבאר לקמן בעזרת האל. ואח"כ נשתלשלו ממנו המאורות הגדולים, הנתלים באדם קדמון הנזכר, והם מיני אורות רבים יוצאים מתוכו, ומאירים חוצה לו סביבותיו. מהם יש מן המוח שלו, והגלגלת שלו. ומהם מעיניו. ומהם מאזניו. ומהם מחוטמו. ומהם מפיו. ומהם ממצחו. ומהם סביב גופו, שהוא בחינת שבעה תחתונות שבו, אשר סביבותיהם אורות רבים מאירים, נתלים בהם, הנקראים עולם הנקודים. ואח"כ נשתלשלו ממנו ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, הנזכרים תמיד בספר הזוהר והתיקונין. ואמנם אצילות אדם קדמון הנזכר, ומכל שכן אצילות שאר כל האורות והעולמות אשר תחתיו כנזכר, היה להם ראשית וזמן התחלת הוייתם ואצילותם, מה שאין כן בא"ס, שאין לו ראש וסוף חלילה וחלילה, כנזכר לעיל. והנה מן העת והזמן ההוא אשר התחיל התפשטות והשתלשלות האורות והעולמות הנזכרים, מאז התחילה הויית בריאת בחינת כלם זה אח"ז, עד אשר בא הדבר אל המציאות אשר הוא עתה. וכפי צורך סדר התפשטות והשתלשלות בסדר זמנים זה אח"ז, כך נעשה, ולא היה אפשר להקדים או לאחר זמן בריאת העולם הזה, כי כל עולם ועולם לא היה יכול להבראות, טרם יברא העולם אשר עליו. וכל העולמות היו נבראים ומתפשטים ומשתלשלים והולכים זה אח"ז, בזמנים מאוחרים זה מזה, עד אשר הגיע זמן בריאת העוה"ז, ואז נברא בזמן הראוי לו, אחר שנבראו העולמות העליונים שעליו, ודי בזה, כי לא נוכל להעמיק ולהרחיב הקולמוס בכתיבה בביאור ענין זה בכל הצורך, איך, וכמה, ומתי, והמשכילים יבינו.