תוכן

ו) וא"כ כל שורש הז' וחיותם גנוז בדעת, ומשם יתפשט החיות, ומגדיל כל הז', ולעולם העיקר והשורש נשאר, ואין מתפשט אלא במעשה התחתונים, והתעוררותם במעשה למטה, שמתעוררים המדרגות העליונים, להוציא רבוי אור הדעת, ומרבוי אור הגנוז בו, משפיע ומוסיף התפשטות גדול לכל ז"ס. וז"ס הדעת כלול מחו"ג, וכל הזיווגים אינם נעשים אלא ע"י אלו מ"ד ומ"ן, והם ה' ההויו"ת פשוטות דוכרין לזכר, לחג"ת נ"ה. אמנם י"מ, פי' היסוד והעטרה, אין להם חסד לכ"א כמו הה', כי אין החסדים אלא ה', וכן הגבורות למלכות, שמתפשטים בחג"ת נ"ה שלה כמו החסדים בזכר. אמנם י"מ יורד להם מהדעת כללות הארת הה' אל היסוד, וכן לעטרה יורד כללות ג"כ, להיות בהם הכנה לקבל החסדים עצמן. וכן י"מ דנוקבא, ג"כ יש להם כללות הגבורות, כדי שיקבלו הגבורות עצמן, והנה זה בא להם מדעת, כללות אור, שמתפשט בתוך היסוד, ועושה בו הכנה כדי לקבל אחר כך טיפת הזרע מכללות. שאם לא בא להם אותו כללות מהדעת, לא היו יכולים אח"כ לקבל החסדים, עצמן בסוד טיפת הזרע כנזכר. וכן ג"כ למלכות, בניינה ממש מהגבורות שמגדילים אותה, כמו החסדים לזכר, כנודע.