תוכן
ו) ובזה תבין מ"ש דכ"ז, כי תחלה קבלה ה' גבורות, לצורך י"ס דאחוריים, ומכללם נעשה גם כלי החיצון דיסוד שלה, הנקרא ירושלם. ואח"כ ע"י הנסירה אחר השינה, ה' גבורות שניים, ומהם נעשה ונגדל הכלי השני לי"ס אמצעיים, ואז חזר ג"כ ליעשות כלי אמצעי דיסוד שלה, הנקרא ציון, כנזכר דקמ"ה ע"ב ע"ש מאד. אח"כ שננסרה, לוקחת חמשה גבורות שלישיים, ומהם נגדלה, ונעשה הכלים שלישים הפנימיים, והבן זה, כי כל בחי' כלים אינם נגדלים, אלא ע"י הגבורות. דוגמת זעיר, הנגדל ע"י החסדים. א"כ כשאנו אומרים שניתנים לה חמשה גבורות, ר"ל מוחין שלמים שלה, אלא שכיון שכל גדולתה אינה אלא ע"י הגבורות, הם לבדם נזכרות, והבן זה מאד. גם לפי שבכל פעם ניתנים חמשה גבורות חדשים ביסוד שלה, והם שלשה מיני כלים שביסוד. גם עיין זה מאד דקנ"ו ע"א, נזכר שם בפירוש, דבין
ר"ה ליוה"כ, הם יסוד ומלכות דחיצוניות. וביוה"כ נעשה יסוד דפנימיות. ובהושענא רבה מלכות דפנימיות, והבן זה מאד. ושם נאמר, כי בכל המשך יוה"כ נמשכות בה בכל גופה המוחין שלה עם הגבורות, ובהגיע עת הנעילה, אז נגמרו להתפשט חמשה גבורותיה עד היסוד בה ולא יותר, ובהושענא רבה במלכות, והבן זה מאד.
