תוכן

ו) ונבאר ענין המיין נוקבין שבנוקבא דז"א, וממנה נלמוד לזולתה. כבר ביארנו כי כל בחינות אלו המלכים נקראות שם ב"ן. ולכן דע והבן, כי סתם מיין נוקבין שבכל מקום, הם רמוזים בשם ב"ן, האמנם יש בהכרח בחינת המיין נוקבין בעצמם. וגם בחינת הכלי עצמו, אשר נתונים בתוכו המיין נוקבין. אשר אליו רמזו רז"ל, באומרם אין האשה כורתת ברית, אלא עם מי שעשאה כלי, ולכן אין אשה מתעברת מביאה ראשונה. כי בביאה ראשונה עשה לה בחינת הכלי, ומשם ואילך יש מקום אל המיין נוקבין להצטייר בתוכו, ואז מתעברת. וכל אלו הבחינות כולם הם בשם ב"ן, אלא שיש בו בחינה כי אחורי שם זה, שהוא בגי' ע"ב קדם, כזה: י', י"ה, יה"ו, יהו"ה, ע"ב, כפשוטו. יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, קד"ם במילואו. ושניהם בגימטריא רי"ו, גבורה, זהו בחינת כלי. האמנם השם כסדרו במילויו כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, בגימטריא ב"ן, זהו המיין נוקבין עצמם. ויש ענינים רבים, ובחינות רבות בזה, יתבאר בע"ה במקומם.