תוכן

ו) ונבאר עתה, סדר התלבשות היושר עם העגולים, ואיך נאחזים זה בזה. הנה אחר צאת עשרה עגולי עתיק דבחינת נפש, כנזכר עתה אחר התיקון, וכבר נתבאר בש"א ח"א פ"ג ופ"ד, כי כל עגול וכל יושר, יש בו ג' בחי', והם: אור פנימי, והכלי מקיפו, ועליו אור מקיף, ואיני צריך להזכיר זה תמיד. ונמצא כי אחרי צאת העגולים דעתיק, בכל בחינותיו, הנה כאשר בא אח"כ התיקון שלו שהוא הרוח ביושר כלול מג' בחינותיו: אור פנימי, וכלי, ואור מקיף, והוא כלול גם הוא מי"ס, הנה השלשה ראשונות דיושר, נשארו למעלה, כנגד העגולים שלו, ופי' כי עשרה עגולים שלו, עביים באורך ג' ראשונות דיושר, ומתעגלים עשרה עגולים סביבות ג' ראשונות שבו, כזה:
והז' תחתונות דיושר דעתיק, הם תוך חלל עיגוליו. ואז יצא האריך וכל י"ס שבו, והלבישו לז' תחתונות דיושר דעתיק, כמ"ש. ובזה תבין מה שאנו אומרים כי ג' ראשונות דעתיק נשארו מגולות, הכונה היא, שאין אריך מלביש אותם, אמנם עגולי עצמו סובבים עליהם ע"ד הנזכר, כדי שלא יהיה הפסק בין עגוליו ליושרו. ולכן גם כן אין האריך מלביש כל י"ס דיושר דעתיק, כדי לתת מקום אל עגולי עתיק להתאחז עם יושר שלו והבן זה וכיוצא בו לכל שאר הבחי', שאין הג"ר של העליון מתלבשות בתחתון.