פירוש הסולם
ו) אמנם צריכים לאכללא במוחין אלו דו"ק דז"א גם בחינת
יראה, והוא בחינת גניזת האור שנעשה במקום שמהחזה ולמטה דישסו"ת, כנ"ל באות ג' המכונה בשם
יבשה, וחורבא, כי האור נשאר כולו מחזה ולמעלה, ולמטה מחזה נעשה יבשה וריקה מאור. וה"ס ה
ד' גדולה דאחד, הרומז לנה"י דתבונה שנעשו יבשה מאור זה.ובחינת יבשה זו מתקבלת בנוקבא דז"א שמחזה ולמעלה הנקראת לאה,שהיא יכולה לעלות עמו לאו"א, להיותה מחזה ולמעלה שלו, אבל הנוקבא הקטנה הנקראת
רחל אינה יכולה לעלות עם הז"א עתה ב
יחודא עלאה, להיותה בחינת מים תחתונים שמחזה ולמטה, ששם הדינא קשיא, כנ"ל.
ויחודא עלאה דא, ה"ס הכתוב
יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, הנאמר ביום ג' דמעשה בראשית, שתרגומו, יתכנשון דרגין דתחות שמיא לאתאחדון ביה למהוי בשלימו לשית סטרין,
ותראה היבשה, היינו לקשר בדרגין אלו דז"א גם בחינת ה
ד' דאחד הנקראת יבשה. שהיא מתקבלת ללאה, נוקבא הגדולה דז"א שמחזה ולמעלה. ובזה נגמר
יחודא עלאה, שה"ס כי טוב הראשון הנאמר ביום הג' דמעשה בראשית.
