זהר

ו) דבר אחר לא תלין נבלתו על העץ, דא שבת, דירית ביה בר נש נשמה יתירה, לא צריך לאתחזיא קדמהא נפשא דשלטא בבר נש ביומין דחול, במלאכה דאיהי אסורה בשבת, אלא קבור תקברנו ביום ההוא, דלא אתחזיא קדם זכור ושמור דשבת, ובגינה אתמר של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, ולא תטמא את אדמתך, דנשמתא יתירה איהי ארץ ישראל דלעילא, אדמת קדש, דאתמר בה קדש ישראל ליהו״ה.

תרגום

ו) דבר אחר לא תלין נבלתו על העץ וכו׳. זו שבת שיורש בה בן אדם נשמה יתירה, לא צריך להראות לפניה הנפש ששולטת בבן אדם מימות החול, במלאכה שהיא אסורה בשבת. אלא קבור תקברנו ביום ההוא, שלא תראה לפני זכור ושמור של שבת, ובשבילה נאמר של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. ולא תטמא את אדמתך, שנשמה יתירה היא ארץ ישראל שלמעלה. אדמת קדש, שנאמר בה קדש ישראל ליי׳.