זהר

ו) וכלהו דפקין לגבי שכינתא דאיהי סלם, דביה שית דרגין, ודא לבא, וביה מלאכי אלהי״ם סלקין ונחתין, דאינון דפיקין דרוחא, ואינון שית סלקין לעשר, ודא י', ואינון קשר״ק קש״ק קר״ק, עד דאתכלילו בעשרה זכרונות ובעשר מלכיות ובעשר שופרות, תלתין סלקין מתתא לעילא, ותלתין נחתין מעילא לתתא, וסלקין כלהו לשתין, שית זמנין עשר, כד סליק דפיקו בתקיפו דגבורה בגבירו איהו דינא תקיפא, כד סליק דפיקו ואתארך, מרעה אתארך דהא מטה כלפי חסד.

תרגום

ו) וכלהו דפקין וכו'. וכולם דופקים לגבי השכינה שהיא סלם שבו שש דרגות. וזה הלב. ובו מלאכי אלקים עולים ויורדים, שהם דפקי הרוח. ואלו השש עולות לעשר, וזה י׳. והן קשר״ק קש״ק קר״ק. עד שנכללים בעשרה זכרונות ובעשר מלכיות ובעשרה שופרות. שלושים עולים ממטה למעלה, ושלשים יורדים מלמעלה למטה ועולים כולם לששים, שש פעמים עשר. כאשר עולה הדפק בחוזק הגבורה בגבורה הוא דין חזק. כאשר עולה הדפק ומתארך, חולי מתארך שהרי מטה כלפי חסד.