זהר

ו) והא אוקמוה, דההיא אתרא הוה משובח במיא, מכל אתרין דעלמא, דהא אורייתא שבכתב תמן הוא, ותמן תרין עשר מבועין, ושבעין דקלין. וכולא ברזא דמהימנותא, דהא כלהו ע' סנהדרין מההוא אתרא מתזנין, ומתברכין מאינון מיין עילאין בסימאן.

פירוש הסולם

ו) והא אוקמוה דההיא וכו': והעמידו, שאותו מקום אלימה, שה"ס המלכות, היה משובח במים, שה"ס חסדים, מכל המקומות שבעולם, כי התורה שבכתב שם. שהו"ס ז"א, שהוא הויה דמ'ה, שאלימה הוא אותיות אלי מ"ה כנ"ל. ושם במלכות, י"ב עינות מים, שה"ס השפעת י"ב צירופי הויה אל המלכות, ושבעים תמרים, כנגד השם ע"ב המשפיע במלכות, שה"ס ע' סנהדרין וב' עדים. והכל בסוד האמונה, שהיא המלכות. כי כל ע' סנהדרין ניזונים ממקום הזה. ומתברכים מאלו מים עליונים המתוקים. שבז"א.