זהר

ו) ר' יהודה אומר, מ"ט בכל יומא ויומא כתיב, ויהי ערב ויהי בקר. למנדע, דהא לית יומא בלא ליליא, ולית ליליא בלא יומא, ולא אתיהיב לאפרשא.

פירוש הסולם

ו) ר' יהודה אומר וכו': רי"א, מהו הטעם, שבכל יום ויום כתוב, ויהי ערב ויהי בקר. ומשיב שהוא כדי לדעת, שאין יום בלי לילה, ואין לילה בלי יום, ולא ניתן להפריד ביניהם.
פירוש. כי קו ימין בלי שמאל, נבחן לו"ק בלי ג"ר (כנ"ל אות ג') וקו שמאל בלי ימין, נבחן לחשך, כי אין אור החכמה שבשמאל יכול להאיר בלי חסדים. הרי שהן בקו ימין שה"ס יום, והן בקו שמאל שה"ס לילה אין בהם שלמות. וכל שלמותם תלויה בהתיחדם יחד, אז נשלם אחד מחבירו, שהימין נשלם מג"ר ע"י התכללות השמאל, והשמאל יכול להאיר ע"י התכללות החסדים שבימין. וז"ש, לית יומא בלא ליליא, כי בלי לילה שהוא קו השמאל, נמצא הימין שהוא יום, בחסרון ג"ר. ולית ליליא בלא יומא, כי קו השמאל בלי ימין אינו יכול להאיר כלום. ולפיכך הם צריכים תמיד להכלל יחד. ולא אתיהיב לאפרשא, כי אם מפרידים ביניהם, שניהם אינם יכולים להאיר. כנ"ל.