זהר

ו) כד אתחריב בי מקדשא, אסתימו מבועין מכל סטרין. ואכליל אתוון אחרן, ואינון שבעה. תלת מהאי סטרא, וארבע מהאי סטרא. כל״ך יפה. וסימן כלך יפה רעיתי ומום אין בך, ן׳ דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון ם׳ ן׳ אתכללו תליסר אתוון סליק מנייהו תרי, חד לאת חד וחד לאת חד.

פירוש הסולם

ו) כד אתחריב בי וכו׳: כשנחרב בית המקדש, דהיינו בעת שאין זווג ז״א ומלכות שאז נחרב בית המקדש, שהיא המלכות. נסתמו המבועים של המלכות מכל הצדדים. דהיינו שנעשתה לם' סתומה שנקפאו כל אורותיה (כנ״ל ב״א דף צ׳ ד״ה כתיב) והם׳ סתומה כוללת אותיות אחרות, והם שבע אותיות, משם הקדוש הנ״ל, ג׳ מצד זה, שהן סע״ו וארבע מצד זה, שהן אעצ״ה. כלך יפה, הנשארות מהשם הקדוש, והסימן, כלך יפה רעיתי ומום אין בך, ה״ס ן׳ הרומזת על דכר ונוקבא שהם זו"ן, כלולים יחד. ון' זו כלולה ג׳ אותיות מכאן, שהן כל"ך, וג' מכאן, שהן יפ״ה. והם שש אותיות. והעמדנו שבאלו ב׳ אותיות ם׳ ן׳, נכללות י״ג אותיות השם הקדוש, כל"ך סעפ״ה יאעוצ״ה. כי עולה מהן שתי בחינות, בחינה אחת באות אחת, שהיא ם׳, ואחת באות אחת שהיא ן׳.