זהר

ו) ת״ח, בשעתא דבני נשא דמיכין, וטעמין טעמא דמותא, ונשמתא סלקא לעילא, קיימא באתר דקיימא, ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא, וכתבין להו על פתקא. מ״ט. בגין דנשמתא סלקא לעילא, ואסהידת על עובדוי דב״נ, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה.

פירוש הסולם

ו) ת״ח בשעתא דבני וכו׳: בוא וראה בשעה שבני אדם ישנים וטועמים טעם המיתה, והנשמה עולה למעלה, היא עומדת במקום שעומדת ונבחנת על מעשיה שעשתה כל היום, וכותבים אותם בספר. מהו הטעם. משום שהנשמה עולה למעלה ומעידה על מעשיו של האדם, ועל כל מלה ומלה שהוציא מפיו.