חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות ו

זהר

ו) י׳, איהי מדה דילה, ה׳ עלאה, חמש אור. ה׳ תתאה, חמש גוונין, דנהרין בהון חמש אור. וכד אתפשטת ה׳ עלאה לאנהרא בה׳ תתאה, בחמש גוונין דנהרין דילה, מיד אתפשט ו׳ לגבה, ודא איהו נוטה שמים כיריעה.

פירוש מעלות הסולם

ו) י׳ איהי מדה וכו': י׳ שהיא חכמה בחי״א מד' בחינות שברצון לקבל היא מדה של הנקודה. כלומר כל מדת אור שברצון המאציל שהוא כתר להשפיע אל הנאצל, בחינה א׳ מקבלת אותו. ה׳ עליונה, היינו בינה בחי״ב שברצון לקבל, רומזת לחמשה אורות, כי בבחי״א המקבלת מטעם רצון העליון של המאציל להשפיע, עוד אין התפשטות ויציאת האור מכלל מאציל לנאצל, רק בבחינה ב׳ שהיא התגברות הנאצל עצמו, בה נרמזים ה׳ אורות של הקומה. ה׳ תחתונה, היינו מלכות שהיא בחי״ד של הרצון, רומזת לחמשה גוונים, שהם תכלית השלימות של קביעות הרצון לקבל להיותה נגלית בזמן שאין אור החכמה בפרצוף ומתגלה השתוקקות לאור חכמה, שהשתוקקות זו קובעת בו הרצון לקבל ומשלימה לכלי. ומאירים בהם בחמשה גוונים של מלכות חמשה אורות המתפשטים מבינה. וכשמתפשטת ה׳ עליונה שהיא בינה, להאיר בה׳ תחתונה שהיא מלכות, בחמשה הגוונים שלה, מיד מתפשטת אות ו' שהיא ז״א אליה, כי אין שום אור מתקבל אל מלכות אלא ע״י ז״א. וזה הוא נוטה שמים שהם ז״א כיריעה. (עי' תלמוד ע״ס ח"א דף ה׳ ד״ה וטעם פירוש ד' בחינות שברצון).