תוכן

ה. ורצון המאציל הוא חוק והכרח בנאצל ונברא, כמובן, כי מחשבתו ית' הוא פעולתו, נמצא חוק טבוע בנאצל "לקבל הנאתו", שזהו סוד אצילות חכמה ובינה שנתפשטו מהשורש המכונה כתר. שעצם המחשבה המתפשטת בכח השורש היא סוד חכמה, אמנם לא נשלם בחינת הרצון בהנאצל טרם הגביר רצונו מאתערותא דלתתא להוסיף המשכת שפע יתר משיעור שיש בו, ועל כן הי' מוכרח המחשבה ההיא המתפשטת, לפעול בעצמה התחזקות רצון "לקבל הנאתו", כי רצון המאציל מוטבע בו בכח, על כן יצא זה לפועל בהתגבר להוסיף שפע מהשורש יותר ממה שיש בהתפשטות שלו, והיינו כדי שיֵצֵא הכח אל הפועל.
שזה סוד המוזכר בעץ-חיים "כאשר נתפשט כן התעבה". כלומר שעצם המחשבה הוא צורה אחת ומיוחד ופשוטה רק "להנות לנבראיו", וכיון שמחשבתו הוא גמר פעולה, על כן נתפשט כללות כל האור שבכל יכלתו להנות תיכף ומיד על שלימותו האחרון. אמנם כח של הרצון להֶנות עוד לא הי' מגולה, טרם שהתגבר להוסיף בהמשכה מהשורש באתערותא דלתתא, ודו"ק.
על כן, כאשר התפשט אור הכללות של הבריאה, תיכף נתעבה. כלומר, התגבר להוסיף שיעור שפעו מהכתר. ולזה נבחן תיכף אור ההתפשטות הכללי בשם חכמה ובינה.
'חכמה' נקרא עצם ההתפשטות, הכולל כל עצמות השפע עד שלימותו האחרון, ושבה עדיין הרצון להֶנות ממנו ית' לא יצא לפועל, אלא עודה בכח. ו'בינה' נקרא במה שנתגלתה הכח לפועל ומשכה שפע חדשה (יותר ממה שהוכן באור ההתפשטות) מהכתר.
והמשכה זו דבינה מכתר נקרא אור דחסדים, שהוא עומד רק להגדיל מדת הקבלה של הכלים, מאחר דעצמות השפע בכל יכלתו כבר נשלם בספירת חכמה. וזה סוד ג' ראשונות כח"ב, שסודם הוא יוד הא, דקוצו של יוד הוא כתר, ויוד הוא התפשטות אור חכמה, וה' עילאה הוא סוד בינה שהתגבר עוד להמשיך תוספת אור מכתר. וכל בחינת עצמות השפע שישנה ועתידה להופיע עד גמר התיקון כבר צרור בספירת חכמה, וכל בחינת השפע של הגדלת כלים עד גמר התיקון מושרשים בספירת בינה.