תוכן

ה) וז"ס, ה' יאר לנו אסרו חג וכו', וביאור הענין, כי הנה היו ו"ת דיצירה בראש הבריאה, ואח"כ עולה העשיה בד"ת דבריאה, ובו"ר דיצירה. ועתה באסרו חג, יורדין מדרגה אחת לבד, כי הבריאה יורדת במקום שהיתה יצירה בי"ט, והיצירה במקום שהיתה עשיה בי"ט, שהוא בד"ת דבריאה ובו"ר דיצירה, ועשיה היא עתה בד"ת דיצירה ובו"ר דעשיה, ונמצא כי יש הארה אל ד"ר דעשיה, והם בד"ת דיצירה ממש, והנה היצירה נקרא אל י"י כנודע, ובהיות עתה במקום גבוה שהוא ד"ר דיליה בד"ת דבריאה, יש לו מעלה יתירה, כי שם א"ל שבו מתעלה, ונקרא אלף למד י"י, והוא גי' יאר, וזהו אל י"י ויאר לנו, כי מה שהיה לנו בחול אל ה', האיר בו הארה עליונה ונעשה גי' יאר, וזהו לפי שנשאר בד"ת דבריאה, הנקרא אלהים, כנודע כי אלהים במלוי ההין, וברבוע עולה אלף עלמין דבריאה, וזהו ויאר לנו, כי לנו גי' אלהים, ומהם נמשכה לו הארה זו הנ"ל, כמנין יאר, הרי נתפרשה הארה הראשונה דיצירה, בהיותה בד"ת דבריאה, ושניהן גי' יאר לנו.