תוכן

ה) והנה כיון שק"ש הוא ליניקה דפנימיות, ע"כ נכללו בו עיבור הג' דמוחין דקטנות, ועיבור הא' דתלת כלילין בתלת דפנימיות, ולא נזכר רק היניקה דפנימיות, שהם מוחין שלו הו"ק, הנרמזים במלת אחד, אבל אה"נ שמג' זיווגים הם כנזכר, וכולם נקרא בחי' עיבור ג' דחצוניות, יען כי הוא קודם בכוונת ק"ש כנזכר, הנקרא בחינת גדלות עיבור דפנימיות, אבל באמת הוא כי ג' זווגים הם בק"ש, שהם עיבור ג' דחיצוניות, שהם שמות אלקים, והם מוחין ממש דאלקים דקטנות, והם גדלות של הקטנות, ויש עיבור א' דקטנות דפנימיות, ויש יניקה דפנימיות. ואפשר כי עיבור א' של תלת כלילן בתלת של חצוניות ופנימיות לעולם לא יחסר מן הזעיר, ועל כן לא יש בשמע רק שני זיווגים: א', עיבור א' דמוחין דחצוניות. והשני, דיניקה דמוחין דפנימיות. ובעמידה נכנסין ג"ר דמוחין דגדלות דפנימיות. ואחר כך נכנסים אורות המקיפים, כנודע בספר הכוונות באורך בתפלת ר"ה. ואמנם גם המקיפים דחצוניות, שהם בחינת אלקי"ם, גם הם נכנסים במלת שמע ישראל, כנזכר שם במקומו, ועיין שם היטב, ונראה שמורי זלה"ה לא רצה לפרש זה היטב, אכן זה הוא אמיתות הענין בלי ספק ודו"ק.