תוכן

ה) יש לדעת, למה בז' עממין צוה הש"י לא תחיה כל נשמה, ובשעיר ומואב ועמון, צוה שלא להלחם. והענין, כי ז' עממין. הם ז' קליפות של כלים הנשברים, ואז כבר יצא מהם הקדושה. אבל של ג"ר, עדיין היה בהם קדושה, והם: קני, קניזי, וקדמוני, והוא מה שלא נתברר מג"ר. ולעתיד, יגמור כל הקדושה לצאת, ואז גם מהם לא תחיה כל נשמה, והם: שעיר, ועמון, ומואב. שעיר רמז לראשונה, כד"א משעיר מלכם. מואב, אב חכמה. עמון, נועם בינה. מלכות. ושעיר הוא אדום וז' מלכין שמלכו לשם, אינו ממנו, רק מלכו בארץ, לכן כתיב בכ"א מהן שם ארצו, שלא היו מאדום.