תוכן

ה) ועתה נבאר הדברים באורך: הנה אהרן בדוגמת ז"א, וכשם שהז"א הוא משים על לבו אורות יסוד דאמא המתגלים בחזה, ומרוב הארה אשר שם על לבו, האורות בוקעים ומאירים ויוצאים לחוץ. וכן הציץ, הוא באופן זה מיסוד אמא שכנגד המצח, ששם מקום המוחין כולן, הן האורות מאירים לחוץ. וכנגדו היה אהרן לובש ציץ וחושן, כמו שיש באדם העליון, הבגדים האלו, מן האורות האלו שאמרנו. והנה האפוד היה מתחיל מכנגד מתניו מאחוריו, ונמשך למטה עד רגליו, וזהו כנגד הנוקבא היוצאת מאחורי הז"א, ויוצא בשליש ת"ת עד רגליו, וע"כ אמר הכתוב, לא יזח החושן מעל האפוד, כי לעולם הם שם מחוברים למעלה, ואפילו כשירדה אח"כ הרשימה שלה נשאר למעלה, כמ"ש לעולם ד' דברך נצב בשמים. ועל כן אפד עולה פ"ה, היינו אלהים שהוא הנוקבא, וכן אפוד מלא ו' עולה צ"א, כמנין הוי"ה אדני, להורות: שצריך שיהיו מחוברים לעולם ועד.