תוכן

ה) כבר נתבאר אצלינו בסוד שבת שהם נה"י שעלו למעלה בתוספת שבת, במקום ג' אמצעות, ונשאר מקום פנוי וחלל, ושם הוא סוד תחומין מן התורה ג' פרסאות, נגד חלל ג"ס הנזכר. ואחר ששלטו הקליפות בב' ספירות וחצי, לא נשאר מקום חלל, רק מקום חצי ספירה שהם ב' מילין, והם תחומים דרבנן, כי מן התורה אף עד ג' פרסאות מותר לילך. גם נלע"ד, כי זה מה שארז"ל שתחומין דרבנן, כי נה"י נקראים רבנן תלמידי חכמים, ואין להאריך בכאן. ואמנם בערובי חצירות, אינם בשדה במקום פנוי, רק בבתים ובישוב, שהם נה"י עצמן, ואינם בשדה דוגמת עירובי תחומין ונקרא חצירות, כי אלו הם בתי בראי, בתי חצירות לבר מגופא. וז"ס מה שכתוב במשנה לא אמרו לערב בחצירות, אלא כדי שלא ישכחו התינוקות, כי התינוק הם נה"י, בסוד ב' הכרובים, והם תינוקת של בית רבן, כמבואר בכ"י מ"ו ז"ל בריש הקדמת הזוהר. ולכן פי' עירוב נעשה, באופן שיכריע קו האמצעי לב' קוין דנו"ה הימיני והשמאלי, שיערבו יחד בקו האמצעי, שהוא יסוד המכריע, ולהמתיק הגבורה עם החסד, ע"י הקו האמצעי ת"ת, ונעשים שם ע"ב רי"ו. והגבורה גימטריא רי"ו, בסוד אותיות עירוב, כי ע"ב רי"ו נתערבו יחד, ונמתקו זה בזה ע"י קו האמצעי ת"ת, לכן נקרא עירוב, להורות תערובות יחד שם. והנה סוד עירוב כזה, הוא בג' אמצעית חג"ת, ושם הוא עירובי מבואות, כי הם בתי גוואי, ומבואות לשון ביאה וכניסה. וכנגדם בג' תחתונים נה"י, ערובי חצירות בתי בראי. והם ע"ב בנצח, רי"ו בהוד, ונכללים ביסוד, ונעשים עירוב ע"ד הנ"ל. גם זהו לשון ערובי חצרות ערובי מבואות, כי עירוב הם אותיות ע"ב רי"ו כנ"ל.