תוכן

ה) ענין הכרת, כבר ידעת, כי בכל זמן שנפטר הצדיק מן העולם, אז עולה נשמתו בפעם הראשונה, שהוא בעת פטירתו, והוא עולה מ"ן, מן הנוקבא אל הז"א, והם מזדווגים יחד. וכמ"ש פרשת ויקהל, וכדין אלביש חד צדיק קנאה. וכבר ידעת, כי צדיק העליון מזדווג עם המלכות בסוד יוסף, שהוא גימטריא קנאה. וז"ס אמרו רז"ל אין אדם מקנא לאשתו, אלא א"כ נכנס בו רוח טהרה. גם אמרו, כי האדם האוהב אשתו, גורם לו קנאה, ואין הקנאה אלא מאהבה רבה שביניהם. נמצא כי הקנאה היא מעלה ושלמות, ואינה פרידות. אמנם בפעם הראשונה, גורם זיווג כולל. פי': כי מזדווגים זו"נ בבחי' כל העולמות כולם, וכולם מקבלים שפע ע"י זווג ההוא. אך מפעם ב' ואילך, אינו נעשה זיווג, אלא מבחי' נשמתו לבד. אמנם אם יהיה כמשה ע"ה, אפשר שיעשה הזיווג תמיד. והנה הרשעים אינם יכולין לעלות למעלה, ואינם יכולין להעלות מ"נ, ונשארים למטה. וז"ס ונכרתה הנפש ההיא, כי היא נכרתה ממקום שחוצבה, ונופלת למטה. אמנם דע, דמ"ש לעיל, זה הוא מי שאין לו רק נפש. אבל מי שיש לו נשמה, יכול לעשות מ"ן בבחינת נשמתו באו"א, וגם שם מזדווגים על ידו. וז"ש כך עלה במחשבה, כי עלה בסוד מ"ן מן האמא אל אבא, ע"י אותו הריגה. וכמ"ש בסוד ק"ש, כי זווג או"א א"א לעשותו, רק ע"י הריגה ממש, וע"ש.