תוכן

ה) ועתה נבאר מצות פריעה, שהיא אונאה יותר משתות, כי עתה יתגלה גם שליש עליון המכוסה ויהיה ג"ח גמורים דתנ"ה מגולים וימתקו ג"ג שלימות שביסוד. והנה פריעה, ר"ל: גלוי. כי ע"י הסרת עור הערלה ההיא, המכסה וסובב את אבר הקדוש, נפרע ומתגלה שליש עליון המכוסה שבת"ת, ואז נגמרים ומתגלים ג"ח מגולים שלימים. אבל בהיות הערלה סובבת על היסוד, אין שליש עליון הנזכר רוצה להתגלות, כדי שלא יהיה אחיזת הקליפות בהם יותר מדאי כנ"ל. ואמנם בחי' המילה שהוא כריתת הערלה, אע"פ שגם היא גורמת גילוי הע' חסדים כנזכר, שהם ג' חסדים פחות שליש, וגם גורמת גילוי היסוד עצמו, עכ"ז אינו נקרא בשם פריעה, לפי שדרך אותם חסדים להיות תמיד בגלוי, כי אין להם מסך יסוד הבינה, ואינו נזכר רק בשם מילה, שהוא לשון כריתת הערלה. אבל שליש העליון שתמיד הוא מכוסה ביסוד אמא, נקרא פריעה וגילוי גמור מחדש, משא"כ בראשונה. והנה מלת פריעה, ר"ל: פרע י"ה. לפי ששליש העליון נקרא י"ה, לפי שהנה נתבאר, שהם ח' נקודות, ח' חסדים, וסתומים שם. ואלו מתגלים ע"י הפריעה, ויורד ג"כ הארתם למטה ביסוד, וממתקים ג"כ כנגדם וכשיעורם, ח' נקודות אחרות של שליש הגבורה כנ"ל, ונשלם להמתיק ג"ג שלימות. והנה ח' חסדים וח"ג, גימט' י"ה ע"ה. וזו ענין פריעה, פר"ע י"ה, כי י"ו אורות נפתחים ונתגלים עתה ע"י הפריעה, כי הרי נתוספו עתה ב' אורות ביסוד, א' הארת שליש עליון דחסד, ב' ירידת חסדים המגולים, שהם ב"ש חסד דת"ת, וחסדים דנ"ה הרי ע'.