תוכן
ה) עוד ירצה באורך הדרוש הזה, וכונתו היא, מה שראוי לכוין בה
ביום ר"ה, בתפילת שחרית לבד. והנה בתחלה נקדים לה (לך) הקדמה א', והיא, כי אין שינוי וחילוק, בין כונת ברכת אבות שבימי החול, לימי ר"ה, אלא בענין כונת הרי"ו, שאנו מוסיפין לכוין ביום ר"ה, בכל בחי' ובחי' בברכת אבות, כמו שיתבאר, אבל בכל שאר הכונות הם שוים. וטעם הדבר הוא, לפי שעתה הם ימי הדין והגבורה, ורי"ו הוא בגימ' גבורה, וכונתינו עתה, אינה לבטל מציאותם, אלא להמתיק ולבסם את הגבורות והרי"ו האלו.
