תוכן
ה) גם יתבאר לקמן בענין
כוונת השופר, כי שם נתבאר ענין מה שנסתלק מן ז"א, שהם בינה ועטרא דגבורה, להכנס ברישא דנוקבא. אבל מוח חכמה ועטרא דחסד, נשארו בסוד א"מ על רישא דז"א. והרי איך נסתלקו הדינין והגבורות מז"א, שהיו הולכות לצד אחוריו, להכנס ולהתפשט בנקבה, ועי"כ היו מחוברים אב"א. ועתה בהסתלקם מתוכו, ונכנסו בה שלא ע"י ז"א, נפרדה וננסרה מאתו, וניתנו בה כל הגבורות ההם. נמצא כי נתינת הדינין והגבורות בה, שלא ע"י ז"א, היא גורמת אל הנסירה, שתפרד ממנו, כי אינה מקבלת ממנו דבר. וב' דברים אלו, שהם נתינת הגבורות בה, והנסירה, נעשות כא'.
