תוכן

ה) ברוך: כבר נתבאר בספר התיקונים, ענין שני כריעות שצריך לכרוע בכל ברכה, ולזקוף שני זקיפות, וזה ביאורם: הנה בכריעות התפלה באבות תחילה וסוף, יש שני כריעות ושני זקיפות, בסוד מ"ש כל הכורע כורע בברוך, וכל הזוקף זוקף בשם. וסוד שני כריעות, יוד לגבי הא, ואו לגבי הא, וסוד שני זקיפות, הא לגבי ואו, הא לגבי יוד. וזה בכל אחד ואחד, וכן בסוף ברכת הודאה. אבל בתחלת ברכת הודאה, אין בה רק כריעה א', וזקיפה א'. כי בכולם, גופא גחין לגבי ברכיין, סוד ו' לגבי ה', ורישא גחין לגבי גופא, יוד לגבי הא. וזקיף ברכיין לגבי גופא, סוד הא לגבי ואו. וגופא לגבי רישא, סוד הא לגבי יוד. ואמנם בתחלת ברכת הודאה לא יש שם ברו"ך, ולא הש"ם. נמצא שבכריעה זו היא בסוד ואו לגבי הא, והזקיפה הא לגבי ואו בלבד. ולפיכך צריכים אנו לחזור ולעשות כריעה שנית וזקיפה שניה במודים דרבנן, להוריד יוד לגבי הא, ולזקוף הא לגבי יוד.