תוכן

ה) שם פסוק, "אל "תבואני "רגל "גאוה "ויד ר"ת אתרוג. לרמוז, שאותו העץ שאכל ממנו אדה"ר, אתרוג היה. וארז"ל, כי כשדחף נחש את חוה על האילן, צעק האילן ואמר פסוק זה. והנה גאו"ה, עולה י"ה, כי שם היא הגאוה, ושם הוא ע"ב ס"ג, מנין רג"ל. וזהו גאות עשו, שרצה ליקח בחי' או"א, ועל כן נאמר לו אם תגביה כנשר וגו' משם אורידך וכו'. וזהו ג"כ שם נפלו כל פועלי און, על גחונך תלך, דוחו ולא יוכלו קום. לכולם יש רפואה לעת"ל, ולאותו רשע אין לו רפואה כלל, כמ"ש חז"ל, לכל יש רפואה לעת"ל, חוץ מנחש וגבעוני וכו'.