תוכן

ה) ​ויהושע לזקנים, להיות המסירה לרבים לא הוצרך כח, כי בין אנשים מרובים, זה זוכר מקצת לימודו וזה זוכר מקצתו, ואין בזה טורח כמו שהוא יחיד, שצריך לזכור כל התורה כולה. וכן מזקנים לנביאים, שהם רבים לרבים, אבל בהמשך הדורות נתמעטו הלבבות, ואפי' ממרובים למרובים הוצרך מסירה בכח, ולכך אמר ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. באופן שלא נמצא בעולם יחיד שידע כל התורה כולה, אלא משה ויהושע, ולכן אמר משה כל המצוה, דהיינו כל התורה אשר אנכי מצוך לכל יחיד ויחיד, אני מלמד את כולם כמו ליהושע. אבל כבר אני יודע שלא יעלה בידכם לזכור כל התורה כולה, כל יחיד ויחיד, ולכן אני אומר, על הפחות תשמרון אותה בין כולכם, שזה יזכור מקצת וזה יזכור מקצת, וחזר אח"כ לדבר בלשון יחיד וזכרת את כל הדרך.