תוכן

ה) סוד הכרת. כבר ידעת, כי בכל זמן שנפטר הצדיק מן העולם, אז היא עולה נשמתו בפעם ההיא שהוא בעת פטירתו, והיא מ"ן אל הנוקבא אל ז"א, ומזדווגים הם זו"ן. כמ"ש בפ' ויקהל, כדין אלביש חד צדיק קנאה וכו'. כי היסוד העליון אז מזדווג עם המלכות, בסוד יוסף, שהוא בגימטריא קנא"ה. וז"ס, מ"ש חז"ל אין אדם מקנא לאשתו אלא א"כ נכנס בו רוח טהרה. גם אמרו, כי האדם שהוא אוהב את אשתו גורם לו קנאה. ואין הקנאה באה אלא מן אהבה רבה שיש ביניהם, נמצא, כי הקנאה היא מעלה ושלימות היא, ואינה פחיתות. ואמנם בפעם הא' גורם זווג כולל, פירוש, שמזדווגים זו"ן בבחינת כל העולמות, וכולם מקבלים שפע ע"י הזווג ההוא, אך מפעם שנית ואילך אינו עושה זווג, אלא בבחינת נשמתו לבד. אמנם אם יהיה כמרע"ה, אפשר שתמיד יעשה זווג תדיר. והנה הרשעים אינם יכולים לעלות למעלה, ואינם יכולים להעלות מ"ן, ונשארים למטה. וז"ס ונכרתה הנפש ההיא, נכרתת מן המקום שחוצבה, ונופלת למטה. ואמנם דע, כי זה שאמרנו לעיל, הוא מי שאין לו רק נפש, אמנם מי שיש לו נשמה, יכול גם לעשות מ"ן בבחינת נשמתו באו"א, וגם שם מזדווגים על ידו. וז"ס כך עלה במחשבה, כי עלה בסוד מ"'ן מן אימא אל אבא, ע"י אותו ההריגה, וכמ"ש ביחוד ק"ש כי זווג או"א אי אפשר לעשותו, אלא ע"י ההריגה ממש, השם יצלנו אמן.