תוכן

ה) ודע, כי נכון (גרון) הוא בינה שבבינה, ושם אלהים בחילוף שהוא אכדט"ם, ונרמז בר"ת של (שיר א' ב') כי טובים דודיך מיין. והוא רומז באימא, יין המשומר. ולכן נאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחר"ן, שעולה גרו"ן, שהיא אימא. או ירצה, בן חמש שנים, כשהיו החמשה חסדים ביסוד של אימא. ושבעים שנה, כשנתפשטו בז"א ומלכות. וז"ש בצאתו מחרן, לרמוז שכשיצא מאימא שהיא חרן, ומתפשט בז"א, יש בו אלו הבחינות.