תוכן

ה) והנה עון הלצים קל מכולם, לפי שאינו עושה שום מעשה כלל, רק דבור קל היוצא מפיו. ובפרט במ"ש רז"ל, כי היושב ובטל מלעסוק בתורה, נקרא לץ. כמ"ש בפרקי אבות, ר' שמעון אומר, שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים כו'. נמצא שהוא קל מאד, ולכן אינו מסלק רק הארת א"א העליון מכלם, אשר בדבר קל היא מסתלקת לרום מעלתה. והנה מה שגורם הלץ, הוא מבואר אצלינו בשער רוח הקודש, בתקון עון הלץ וע"ש, איך באחוריים של האצילות, יש ק"ך צירופים של אלהים כמנין ל"ץ, כי הליצנות גורם להגביר כח אלו הדינים של ק"ך אלהים שבאחוריים, ומעלה אותם כנגד א"א, ואז מסלק הארתם מלהאיר למטה. ואם אינו מתלוצץ, מורידם למטה, עד עולם הבריאה.