תוכן

ה) ואמנם מצינו כאשר נפטר יעקב אבינו, נאמר בו ויאסוף רגליו אל המטה. והענין הוא, כי המטה היא בחי' המלכות. והנה הצדיק בהיותו חי בעה"ז, היה בעלה דמטרוניתא, וע"י הזווג העליון נעשה. ועתה כשנפטר, נשמתו עולה למעלה, לעשות זווג בין אבא ואימא. ולכן נלע"ד לומר, הוצרך לעלות ולאסוף רגליו למעלה מן המטה. ואח"כ יורד, כדי לעשות זווג התחתון בין ז"א לנוקביה, באופן יותר מעולה, ובהארה נוספת ממה שהיה עושה בחייו. ואז הוא צריך להרכין ראשו למטה אליה, בסוד החבוק והנשוק וז"ס הכריעה בברכת אבות כי הוא פושט יד ימנית שלו, הנק' ברכת אבות מן אברהם, למטה בנוקביה, ע"י זאת הכריעה. ואח"כ זוקף ראשו, ומעלה אותה למעלה אצלו. ועד"ז בברכת הודאה, כי הוא כורע בברוך לצורך זווג. וזוקף בשם, להעלותה עמו אצלו.