תוכן

ה) מאמר במדרש הנעלם של רות, בדף פ"ט ע"א, וז"ל, ר' יודאי הוה קאים קמיה דר' עזריה בר סימאי, אמר ליה, צדיקים דאזדמן להו חובה, מאינון כריתות דאורייתא, וחשבי תשובה ומיתו, מיתה מכפרת עלייהו, או לאו. אמר ליה, אין. ולזמנין דאתענשו בההוא עלמא, ואתכפר להון. חמא אנפוי ירוקין. אמר ליה, אימא מה דתימא, דאורייתא היא דלא מקבלא טומאה, דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה'. כפי הרהורין רטישין בלבך, אמר, סוד ה' ליריאיו, עשרה סבי קטולי מלכות, אתענשו על מכירת יוסף. אמר ליה, פינחס הוא אליהו. אמר ליה, רבי עקיבא לית ליה זכות אבות. אמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. פתח ואמר, ויבא יעקב מן השדה גו', כי שכר שכרתיך. שכר השתא. שכרתיך, לבתר זימנא. יששכר: יש שכר השתא, ולבתר זמנא. וקנו למלכות שמים, גופין דלהון ישתארון בדוכתייהו בהאי עלמא, וכולא אתהדר כמלקדמין. איש אשר כברכתו ברך אותם כתיב, נפל על אנפוי ר' יהודה, אחמו ליה בחלמיה האי קרא, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, נכנסת בסתים. מההוא יומא לא משתעי בהאי, אמר מה יקר חסדך אלהים, ולית למשתעי בכנוי דיליה. דהא חסד ה' בכולא אשתכח, עכל"ה.