תוכן

ה) ולפי שבתחילה, היו רשב"י וחביריו, עוסקים במה שהיה קודם התיקון הנקרא קיומא דחד סמכא, לסיבה הנזכר, לכן אמר להם, שעד אימתי יתעסקו בבחינה ההיא לבדה, ושיתעסקו מכאן ואילך באדרא הזאת, בבחינה השנית, והוא במה היה אחר התיקון, שהוא התפשטות העשר ספירות, בסוד חמשה פרצופים הנזכר. ואעפ"י שבאדרא הזאת, לא ביאר רק שלשתן, והם: אריך אפין, וז"א, ונוקביה. הנה באדרא זוטא, ביאר גם כן שני פרצופי אבא ואימא. ושם נבאר טעם הדבר וע"ש.