תוכן

ה) וזה סדר יציאתם, תחלה יצא הנפש דמקיף דעתיק יומין, ואח"כ נפש המקיף דא"א, ואח"כ רוח היושר דעתיק, ואח"כ רוח דיושר דא"א. ולפי שיצא נפש מקיף דא"א, טרם צאת רוח יושר דעתיק יומין, והפסיק בין נפש ורוח דעתיק, לכן נתמעט אור יושר רוח דעתיק יומין, ולא נתפשט עד הרגלים של נפש המקיף דעתיק עצמו, רק עד נפש מקיף דא"א. מה שאין כן בא"א, שיצא יושר רוח שלו תכף אחר מקיף נפש שלו עצמו, ולא הפסיק בנתים יציאת מקיף נפש או"א כדי להשוותם, ולכן היה כח ביושר רוח שלו, להתפשט עד מקיף נפש שלו עצמו.