פירוש הסולם

ה) פקודא תליתאה, למנדע דאית אלהא דברבא ושליטאה בעלמא, וליחדא ליה בכל יומא יחודא כדקא יאות, בשית סטרין עלאין ושית סטרין תתאין הנק' יחודא עלאה, ויחודא תתאה, אשר שש תיבות שבשמע ישראל ה"ס יחוד הו"ק עלאין, ושש תיבות שבבשכמל"ו ה"ס יחודא דו"ק תתאין.
ופירושו הוא, כי אחר שנתגלתה מדת היראה בבראשית וכו', ומדת האהבה מסטרא דטיבו בויהי אור לעוה"ב, עם הגניזו לעוה"ב, ביום א' דמעשה בראשית, ומדת הדינא קשיא ביום ב', במאמר דיהי רקיע, ונעשה לנו מקום ליחדו באהבה בב' סטרין, שהוא כל הנרצה, שאין מדת האהבה נשלמת זולתה, הרי יש לנו כח לעשות היחוד הזה בשלימות והיא פקודא תליתאה בסוד יום ג' דמעשה בראשית. שע"י אתערותא דלתתא בתורה ותפילה ומע"ט, הנק' העלאת מ"ן, אנו מעלים בחינת מחזה ולמעלה דזו"ן דאצילות לאו"א דישסו"ת, והוא מקבל מהם המוחין דויהי אור הנ"ל, שהם מחזה ולמעלה דישסו"ת, שה"ס האהבה מסטרא דטיבו, ומדת האור הזו נקראת ו"ק דז"א והוא שית סטרין עלאין שפירושם מים עליונים שמחזה ולמעלה, דהיינו בחינת עולם הבא, ששם האור דיום א'. ומה שנקרא רק ו"ק, שיורה שהוא חסר ג' ראשונות חב"ד, הטעם הוא, כי לקבל אור שלם צריך הפרצוף להיות בכלים שלמים, דהיינו בכל עשרת הכלים של הפרצוף, הנקראים חב"ד חג"ת נהי"ם, וכיון שלא העלינו כל הפרצוף של הזו"ן אל או"א דישסו"ת, אלא רק החלק שמחזה ולמעלה שבו, שאין שם רק הכלים דחב"ד חג"ת, כי לא יכלנו להעלות גם מהחזה ולמטה דזו"ן, מחמת הדינא קשיא שיש שם, כנ"ל בדיבור הסמוך, שה"ס מים תחתונים וכיון שלא העלינו רק ששה כלים, שמחזה ולמעלה דז"א, ע"כ אינם מקבלים רק ששה אורות, באופן שששת האורות חג"ת נה"י מתלבשים בששת הכלים חב"ד חג"ת דז"א, וג' אורות דחב"ד אין לו מקום לקבלם, מחמת החסרון של נה"י דכלים שמחזה ולמטה שלו, שלא יכלו לעלות לאו"א מכח העביות והדינא קשיא שבהם. ונמצא שאין אנו מיחדים עתה רק ו"ק דז"א, והוא חסר ג"ר דאורות מחמת חסרון ג"ת דכלים. ונגד ששה אורות חג"ת נה"י הללו, יש שש תיבות בפסוק שמע ישראל. והן מקבלות רק בסוד יחודא עלאה, שפירושו מבחינת מים עליונים לבד, שמחזה ולמעלה. והוא בחינת המוחין דאהבה מסטרא דטיבו לבד.