תוכן

ה) ואמנם האנשים האלה מראים תימה וענוה, באמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה. והנה החכם הגדול, התנא ר"מ ע"ה, העיד עליהם שלא כך הוא, באומרו לשון כללות (אבות פ"ו מ"ה) כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', ומגלים לו רזי תורה, ונעשה כנהר שאינו פוסק והולך, וכמעיין המתגבר מאליו, בלתי הצטרכו לטרוח ולעיין בה, ולהוציא טיפין טיפין של מימי התורה מן הסלע, הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה, ומי זה האיש אשר לא יזלו עיניו דמעות, בראותו המשנה הזאת ורואה חסרונו ופחיתותו.