זהר

ה) ועוד לא תלין נבלתו על העץ, דא תלמיד חכם, נבלתו דא בת עם הארץ דאיהי ריחשא, דאם אנת תליא לה ביה, או קוברה או קוברתו, ודא איהו כי קבור תקברנו, כי קבור הוא לה או תקברנו איהי ליה, ואתתא דא לאו אקרי זווגא ויחודא דיליה, אלא איהי כמטולא תליא עליה, כחויא קשיר על קדליה, ובגין דא כי קללת אלהי״ם תלוי, דאיהי קללה, דקטילת ליה או אייתי ליה לידי עניותא.

תרגום

ה) ועוד, לא תלין נבלתו על העץ וכו׳. זה תלמיד חכם. נבלתו זו בת עם הארץ, שהיא רמש, שאם אתה תולה אותה בו, או קוברה או קוברתו. וזה הוא כי קבור תקברנו. כי קבור הוא אותה, או תקברנו היא אותו. ואשה זו לא נקראת זווג ויחוד שלו אלא היא כמשא תלוי עליו, כנחש קשור על צוארו. ומפני זה כי קללת אלקים תלוי, שהיא קללה, שהורגת אותו או מביאה אותו לידי עניות.